חברת גב-ים לקרקעות בעמ נ' תעשיות רשתון בע"מ ואח'

החלטה

התובעת, חב' בע"מ, הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד החב' הנתבעת 1 ונגד מנהליה לתשלום סך 204,829 ₪ - נכון ליום הגשתה.

עפ"י כתב התביעה נחתם בין הצדדים חוזה שכירות ותוספת לחוזה שכירות לפיהם השכירה התובעת לנתבעת מבנים ברח' הפלס 14 במפרץ חיפה בשטח כולל של 1,888 מ"ר כפי שמופיע בחוזה ובתרשים המצורפים לחוזה. (העתק החוזה והתוספת – נספחים א' 1 – א' 2 לכתב התביעה).

הנתבעים 2 ו – 3 הם בעלי המניות ו/או המנהלים של הנתבעת 1 והחתומים כערבים אישית, יחד ולחוד, על כל התחייבויות הנתבעת 1 עפ"י הסכם השכירות.

בכתב התביעה מפורטים הסעיפים השונים הנוגעים לדמי השכירות בגין המושכר ולאופן חישובם.

עפ"י סעיף 6 לחוזה התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת את דמי השכירות ודמי השירותים בתוספת הפרשי הצמדה + מע"מ לכל תקופת השכירות.

עפ"י סעיף 6.7 לחוזה, הוצמדו דמי השכירות למדד המחירים לצרכן.

עפ"י סעף 6.5 לחוזה התחייבה הנתבעת לשלם מע"מ על כל התשלומים הנ"ל.

עפ"י סעיף 24.4 לנספח א' לחוזה התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת עבור חיוב הביטוח.

הנתבעת לא שילמה את דמי השכירות השוטפים עפ"י הסכם השכירות.

הנתבעת הודיעה לתובעת בהתאם לזכותה עפ"י החוזה, על כוונתה לפנות את המושכר ביום 30.6.09. (הודעת הנתבעת – נספח ב').

בסעיף 13 לכתב התביעה מפורט חוב התובעת המורכב מחיוב עבור ביטוח לשנת 2008, שכ"ד החל

מיום 1.4.09-1.6.09, חוב דמי ניהול (שירותים) כולל מע"מ, וכן יתרת הסבה בגין חיוב ריבית 2007. (פירוט סכום התביעה כפי שמופיע בספרי הנה"ח של התובעת – נספח ג').

להבטחת סכום התביעה הוטל לבקשת התובעת עיקול זמני ברישום על נכס השייך לנתבעת.

הנתבעת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן, ובקשה לביטול עיקול.

בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן טוען מנהל הנתבעת – הנתבע 2, כי היא הודיעה במכתב לתובעת שהיא מתכננת להעביר את מפעלה למבנה חדש שרכשה - עד ליום 30.6.09, ואז תסיים את חוזה השכירות עם התובעת.

מאחר שמדובר בהעתקה מורכבת, התעכבה העברת המפעל וביום מתן התצהיר – 12.7.09 טרם פונה הנכס בניגוד למובטח. ביום 1.7.09 העבירה הנתבעת לתובעת סך של 201,655.69 ₪ רוב סכום התביעה, והנתבעת טוענת כי החוב נשוא כתב התביעה נפרע עת הועברה לתובעת הערבות בסך זה.

כמו כן הומצא לתובעת שיק בגין דמי השכירות עבור חודש 7/09 ע"ס 61,800 ₪, והמצהיר טוען כי העובדות הנ"ל מראות שאינו מתחמק מחובותיו, וכי בפי הנתבעת טענות טובות כנגד התביעה.

בתצהיר התומך בבקשה לביטול עיקול שעיקריו זהים לתצהיר הקודם, מדגיש המצהיר כי קיימת לו יכולת פרעון של התחייבויותיו החוזיות, וכי הנזק שייגרם לנתבעת - אי יכולת להשלים את העתקת המפעל וקשיים בתשלום משכורות לעובדים והעברת תשלומים לספקים - עולה על הנזק, אם בכלל, העלול להיגרם לתובעת מביטול צו העיקול.

בתחילת הדיון הודיעו ב"כ הצדדים כי ניתנה הסכמת ב"כ התובעת לפטור את המצהיר מהתייצבות לדיון בכפוף להמצאת מספר מסמכים ע"י ב"כ התובעת.